כלים טיפוליים
לפני שנצלול לדרכי התערבות אפשריות, חשוב לזכור לבחור עם המטופל מטרה שתהיה משמעותית עבורו. מטרה שתסייע לו לשפר את איכות חייו, תאפשר לו להרגיש תחושת שייכות לקהילה, ותעזור לו להתקדם בתהליך ההחלמה שבחר בו.
בנוסף, כפי שצויין במודל הביופסיכוסוציאלי, חשוב לבצע התערבות המתייחסת לאלמנטים השונים של המודל (שלושת המעגלים).
מטרת ההתערבות בריפוי בעיסוק בכאב כרוני הוא שיפור התפקוד וההשתתפות של המטופל בכל מעגלי חייו – ADL, עבודה ופנאי. זאת תוך שמירה על איכות חייו על אף הכאב אתו מתמודד.
הדגש הינו על הפחתת התנהגויות או שינוי התנהגויות כגון הימנעות, השתתפות, ואיזון עיסוקי, זאת תוך שימוש באסטרטגיות להתמודדות עם הכאב הכרוני.
מטרת הכלים המוצגים להלן היא לאפשר למטופלים לנהל את הכאב, במקום שהכאב ינהל אותם. הטיפול אמור לאפשר למטופלים לחוות הצלחות ולשנות אמונות והתנהגויות אשר יגדילו את תחושת המסוגלות העצמית.
מסוגלות עצמית - שינוי הדרך בה תופסים את הגוף שלנו ואת הכאב. זוהי נקודת התערבות ראשונית בשיקום.
זכרו –
"אין זה מתפקידנו לשפוט מי עתיד להחלים ומי אינו עתיד להחלים. תפקידנו ליצור סביבה שבה קיימות הזדמנויות להחלמה ולהעצמה, להשיג מערכת יחסים חזקה ותומכת עם האנשים שעימם אנו עובדים" (ד"ר פטרישה דיגן).
מטרת ההתערבות
תחילת ההתערבות
"כל עוד האדם מתקדם באופן מתמשך לעבר מטרתו... נע לעבר היעד שהגדיר לעצמו מראש... זוהי הצלחה"
על פי נייר עמדה – "התערבות בריפוי בעיסוק עם מטופלים הסובלים מכאב כרוני", מומלץ להתחיל את הטיפולים עם חוזה טיפולי הכולל מידע, הסכמה (לעקרונות ומטרות הטיפול) והתחייבות (לשיתוף פעולה בתהליך ולמחויבויות להעברת התרגול והטמעתו ביום יום) של המטופל. המידע יכלול:
הסבר על הכאב הכרוני – מנגנון נוירולוגי, מעגל הכאב, הימנעות והקשר לתפקודי היום יום. בנוסף, הסבר על התהליך בטיפול בריפוי בעיסוק ומטרות הטיפול שיקבעו יחד עם המטופל. ההסבר יתמקד בכך שהתרגול המוטורי והתפקודי לא יכול לגרום לנזק, על אף תחושת הכאב אותו המטופל חווה.
נמשיך עם חינוך להבנת הכאב – באמצעות כך נפחית את הפחד והאיום של הכאב באמצעות מתן מידע נוירופיזיולוגי שהכאב אינו גורם לסכנה. יש צורך לייצר מוטיבציה אצל המטופל ולהנגיש עבורו את המידע כך שיהיה בעל משמעות אישית עבורו.
נברר מידע על חווית הכאב של המטופל (לרוב החוויה היא שלילית), ונשאף בטיפול למצוא יחד עם המטופל הסבר חלופי חיובי יותר לתפקיד הכאב. כך נאתר את האמונות והמחשבות "ששמות לנו רגליים" בהתמודדות עם הכאב. נשאל את המטופל למה הוא חושב שכואב לו, וננסה להשפיע על אמונות אלו.
בשלב זה, נתייחס לאספקטים שונים בחייו של המטופל:
-
גורמים חברתיים- דאגה סביב מצב כלכלי, שביעות רצון ממעגלי היום יום של האדם, תמיכה חברתית, תרבות.
-
אורח חיים- שינה, איזון בין עיסוקים שונים ביום יום, פעילות גופנית, תזונה מאוזנת.
-
בריאות כללית – נקפיד על טיפול במחלות רקע (מעבר לכאב), סטרס, ורווחה כללית.
כחלק מההתערבות הטיפולית, ננסה להשפיע על גורמים אלו באופן חיובי.
בנוסף, ננסה לקבוע מטרות לטיפול: נשאל את המטופל אילו פעילויות הפסיק לבצע בשל הכאב, האם רוצה לחזור לבצע אותן שוב, והאם הימנעות מההנאה שבביצוע פעולות אלו משפיעה על בריאותו והרווחה הנפשית שלו?
ביחרו שיטת התערבות:
בודקים מגבלות בביצוע תפקודים מנקודת מבט ביומכנית: שרירים, מפרקים, ותבניות מוטוריות.
גישה המסתכלת על המטופלת מלמעלה למטה
(Top- Down)
גישות וטכניקות טיפול שמטרתן העברת שליטה והפחתת פחד של המטופל על מחלתו.
מטופל שקוע בעת השימוש במציאות מדומה כך שמספקת הסחת דעת מגירויים כואבים ויכולה להפחית את תפיסת הכאב.
התערבויות להפחתת הפחד מהכאב, קטסטרופה ופחד מתנועה, ושיפור מידת חומרת והכאב והנָכוּת הנגרמת בעקבותיו.
חשוב לבדוק מה העיסוק דורש מבחינה סנסו-מוטורית: התפיסה החושית ותבניות התנועה.
בכאב כרוני קיים ליקוי באבחנה הטקטילית באבר הפגוע, אשר נמצא כקשור לאזור המוחי Cortical Reorganization של אזור S1 – ויש להתייחס לכך.