מיינדפולנס (Mindfulness)
תהליך פסיכולוגי להבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות ב"כאן ובעכשיו", ויצירת מודעות לתחושות הגולמיות.
הכוונת קשב היא יכולת אפשרית יותר ממה שנדמה לנו, עם זאת בעידן הדיגיטלי, בו אנו מוצפים בגירויים רבים שמתחרים על תשומת ליבנו, על הזמן שלנו ועל הקשב שלנו היכולת שלנו לעשטות זאת ירדה. לכן, יש צורך באימון ותרגול תמידי להכוונת הקשב התורם להשבת הריכוז והקשב לעצמנו ולסביבתנו ולהפחתת המתח והלחץ (Stress) המתלווים לכך, הכולל הרפייה ממחשבות המעצימות כאב. החוויה הזו מאפשרת תחושת ביטחון בתוך החוסר ביטחון שמלווה את הכאב הכרוני.
כשלומדים לכוון קשב מפנים אותו למקומות אחרים שנעימים בגוף שבדכ חוויות הכאב מסיחה אותנו ממנה
במיינדפולנס האדם מפנה את הקשב לחוויה הנוכחית שלו, גם אם יש בה כאב.
המניידפולנס שואף להשפיע על חווית הכאב של האדם, הנוסחה היבשה:
הרגעת הכאב – (פחות) הסבל + (ועוד) תחושת כאב = חווית הכאב.
תחושת הכאב: מטרתה להגן עלינו ולסמן סכנה. זוהי פעילות שמתחילה במערכת העצבים של הגוף וממשיכה אל אזורי התחושה במוח. כוללת תחושות גולמיות (חום, קור, צריבה, נוקשות, רכות, פעימה, מגע, משקל).
אפשר לחוות תחושת כאב גם ללא סבל.
סבל:
מערכת הרגעת הכאב: מערכת פרא-סימפטטית, הכוללת - ההיפוקמפוס והיפותלמוס, אזורי חשיבה קדם מצחיים וסרטונין.
כאב כרוני נוצר כאשר המוח עסוק בלחוות את הכאב, הקשב מתמקד בתחושות גופניות לא נעימות ומפרש אותן כסימן לסכנה ובעיה.
המיינדפלונס משפיע על אזורי הסבל במוח, ומחקרים מצאו השפעה ברמה ביולוגית של המטופל.
לקריאה נוספת:
De Ridder, D., Adhia, D., & Vanneste, S. (2021). The anatomy of pain and suffering in the brain and its clinical implications. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 130, 125-146.
תרגיל:
נבקש מהמטופל לשבת בתנוחה נוחה, ונבקש ממנו לקחת מספר נשימות
ואז – נבקש ממנו לבצע סגירת אגרוף
לשאול: "האם הנשימה עצרה?"
נבקש: "לנשום עמוק ולהתמקד בנשימה לכף היד.."
מה קורה ליד? לאט לאט היד מרפה את האגרוף...
זו התגובה שנרצה לכאב - לשלוט ולהרפות אותו
קישורים:
מילה של רופא | פרק 7 - גוף ונפש (לחצו לצפייה)
יתרונות תרגול מיינדפולנס וכאב כרוני (לחצו לצפייה)